וקוב"ה היא ע"י שבחי' גליא שבישראל מתקשרת בגליא דקב"ה וסתים דישראל מתקשרת בסתים דקוב"ה.
ועד"ז הוא בנוגע ל"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", שיש בו ב' דרגות אלו: א) "ושכנתי בתוכם" - בגליא דישראל, שהוא הקשר בין גליא דישראל עם גליא דקוב"ה, ב) "ושכנתי בתוכם" - סתים דקוב"ה בסתים דישראל.
והחילוק ביניהם הוא: הקשר הגלוי שבין גליא דישראל עם גליא דקוב"ה הוא דבר הנעשה על ידי פעולתם ועבודתם של ישראל, "ועשו לי מקדש", בלשון הרמב"ם25 "לעבודה בו יהי' ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהי' ההליכה והעלי' לרגל והקבוץ בכל שנה והוא אמרו ית' ועשו לי מקדש"; ואילו הקשר הסתום בין סתים דקוב"ה וסתים דישראל נעשה על ידי המשכן והמקדש עצמו, והיינו שגם מי שלא בא למקדש להקריב ולא עלה לרגל - הרי בעצם היות המשכן והמקדש בתוך בני ישראל נעשה "ושכנתי בתוכם", בתוך בני ישראל.
ויש לומר, שהם ב' הגדרים הנ"ל בהשראת השכינה בהמשכן: הרמב"ם קאי בענין "ועשו לי מקדש שכנתי בתוכם" כפי שהוא בגלוי, דהיינו הקשר דישראל וקוב"ה הבא על ידי עבודתם, הקרבת קרבנות ועלי' לרגל, והשראת השכינה (ושכנתי בתוכם) הקשורה בזה היא בבחי' גילוי שהרי באה על ידי מעשיהם ופעולתם של ישראל - והוא הקשר דגליא שבישראל עם גליא דקוב"ה;
ואילו הרמב"ן שכולל בפירושו "דברים נעימים לשומעים וליודעים חן"26, שמבאר סודות התורה, קאי ע"ד "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" בבחי' סתים - הקשר שבין סתים דישראל לסתים דקוב"ה, וקשר זה לא נעשה על ידי מעשיהם ופעולתם של ישראל, אלא בעצם הקמת המשכן והמקדש בתוך בני ישראל.
ויש לומר, שב' פרטים אלה קשורים עם שני מקומות שונים במשכן עצמו: הקשר הגלוי שייך למקום הגלוי שבמקדש, מקום העבודה - העזרה וההיכל; והקשר הסתום שייך למקום הסתום במקדש, קדש הקדשים, שאינו מקום עבודה ואין נכנסים שם כל השנה כולה (רק כה"ג ביום הכפורים בלבד)27, ובו גופא - בארון, שלא הי' בו עבודה28, וכל ענינו הוא מקום מנוחת השכינה. שבחי' זו דשכינה שבבחי' נסתר היא עצמה נמשכה בהמשכן שלמטה, דכבוד ה' שלמעלה הוא הוא כבוד ה' שמלא את המשכן - בפנימיות בבחי' התלבשות43.